בשנות השלושים של המאה הקודמת, פיתח ד"ר מוז שיטה אשר באמצעותה כרת בהצלחה גדולה גידולי עור .
הוא רקח משחה המבוססת על אבץ-כלורידי וסוג של אלקלואיד משורש של צמח (Sanquinaria Canadensis ).
משחה זו, בעלת תכונות מעכלות רקמה ומאלחשות, הונחה על אותו גידול עורי שראה והמטופל נכנס להמתנה של 24 שעות.
למחרת, שטח הגידול נכרת , שולי הגידול נבדקו במיקרוסקופ ובאם השולים נמצאו נקיים מגידול, הניתוח הסתיים. במידה ונמצאו שוליים מעורבים ברקמה גידולית, שוב נמרחה משחה
עד למחרת .
כך עד שנמצא שהשוליים נקיים ואפשר לסגור את הפצע.
הטכניקה המקורית שתארתי קרויה כימוכירורגיה (mohs chemosurgery ) ולמען האמת כמעט כלום לא נשאר היום מהטכניקה הזאת, למעט השם.
ניתוחי מוז מבוצעים היום בטכניקה אחרת לגמרי שאפשר לתמצת בארבע שלבים.
1. המנתח כורת את הגידול אשר בעור בשוליים צרים.
2. מתבצע מיפוי של הריקמה שנכרתה, הקפאה, חיתוך דק בין 5-10 מיקרומטר תוך שימוש במכונת קריוסטאט וצביעה של הפרפאראט עם המטוקסילין-אאוזין (או פיגמנטים אחרים)
3. עיון ב בגידול ובשוליים במיקרוסקופ ופענוח הממצאים.
4.שחזור הדפקט שנשאר בעור בשיטות שונות.
ישאל הקורא הבקי מעט בנושא זה. מה ההבדל בין השיטה הזו לבין בדיקה באמצעות חתכים קפואים, אשר עדיין מיושמת.
יש הבדל והוא משמעותי ביותר.
בניתוח מוז, נבדקים בין 90 ל-100 אחוז של השוליים ובבדיקה בחתכים קפואים הבדיקה היא אקראית והסיכוי ל"פיספוס" של גידול בשוליים גבוה יותר.
סיכויי הריפוי המלא לאחר כריתת גידול בשיטת מוז הוא בסביבות 97% אך משתנה במידה מסויימת לפי הגודל של הגידול הסרטני, מיקומו וסוגו.
ללא ספק נמצא כי הצלחות ניתוח בחתכים קפואים שלא בשיטת מוז הם פחות משופרים במספר אחוזים.
המועמדים הנכונים לניתוחי מוז הם אלו אשר פיתחו גידולים ממאירים במקומות מסויימים להם מבנה אנטומי הדורש גם קפדנות מקסימלית בכריתת הגידול וגם חשיבות לא לכרות רקמה בלתי נגועה .
איזור הפנים הוא העיקרי. אף, עפעפיים, אפרכסות האזניים, סנטר, לסת, שפתיים.
איזורים מסויימים בגוף בהם יש השנות של הגידול ובודאי באם יש השנות של גידול באיזור ראש צוואר.
באם יש חדירה של גידול לקנה או ללרינקס, מוסכם כי ניתוח מוז חשוב על מנת להבטיח כמה שניתן שהגידול הסרטני יכרת בשלמות.
ניתוחי מוז קיבלו תנופה גדולה בשנים האחרונות ובמידה ןהם מיושמים בצורה אחראית למיקום של הגידול בגוף ונערכים בצורה מקצועית מונעים אפשרות של ניתוחים חוזרים ונישנים עם סבל רב לחולה. ניתוח מוז אשר נעשה בצורה מיקצועית יסתיים בישיבה אחת , גם באם יכול להארך וזאת מהסיבה שלרוב נידרשים יותר מחיתוך אחד, על מנת להבטיח כריתה שלמה של הגידול.
ניתוחי מוז מתבצעים לרוב על ידי מנתחים פלסטיים ורופאי עור אשר עברו הכשרה בענין זה לפי פרמטרים של איבחון רפואי, בקיאות בפתולוגיה והיסטופטולוגיה של נגעי עור והכשרה של שיחזור כירורגי לאחר כריתת הגידול.
להערכתי וזו דעתי האישית בלבד, עליה אני מניח שיחלקו אלו שעוסקים גם בניתוחי מוז, להכשיר כירורג פלסטי שיהיה פתולוג או לחילופין להכשיר רופא עור שיהיה מנתח פלסטי וגם פתולוג בזמן קצר הוא לא אופטימלי .
נוצרה מעין סטיגמה שרופא רופא עור/כירורג פלסטי, ברגע שמסיים הכשרה במוז, הנמשכת עד שנה, הופך להיות בר סמכא אבסולוטי.
.
לדעתי הדרך האופטימאלית ליישום ניתוחי מוז צריכה להיות שונה.
הרפואה המודרנית בנויה מהתמחויות ותת- התמחויות וההתבדרות הזו תמשיך.
לפני שנים רבות היו רופאים הוליסטיים. הם טיפלו בפצעים, האזינו ללב, קיבלו לידות ועוד.
היום זה לא קיים יותר. היום עובדים בצותים רב-תחומיים וגם מבצעים ניתוחים מסויימים המשלבים מומחים בתחומים שונים.
וכך צריך להיות בניתוחי מוז.
מנתח פלסטי איננו פתולוג מומחה, זקוק לפתולוג מומחה אשר ילווה אותו בכל מהלך הבדיקה המיקרוסקופית. את הניתוח יעשה בהצלחה כי הוא הוכשר לצורך זה במשך שנים רבות.
רופא עור הרוצה לעסוק במוז, רצוי שבזמן ניתוח מוז, יעמוד לימינו מנתח פלסטי וגם פתולוג .
